מה זאת עייפות קוגניטיבית, מהי השפעתה עלינו ומתי היא תוקפת אותנו?

למשל , המדענים שי דנציגר, יונתן לבב, וליאורה אבן-נעים-פסו ניתחו 1,112 פסקי בית משפט השחרורים (parole court) וסימנו את הפסיקות החיוביות במהלך היום. הם גילו כי השופטים היו בסבירות גבוהה יותר לסרב לבקשה של האסיר ככל שהתקדמו דרך רצף של מקרים ביום נתון. באופן ספציפי יותר, משקלם של פסקי דין סבירים התחיל גבוה ועמד על כ-65% בתחילת היום, אבל הלך וירד במהירות לאורך היום. עד להפסקת האוכל, הפרופורציה של פסקי דין חיוביים היה קרוב לאפס. כאשר ביהמ"ש חזר לפעילות, לאחר ההפסקה, הדפוס חזר על עצמו- התחיל גבוה ונגמר עם מינימום פסיקות חיוביות בסוף יום העבודה- קרוב לאפס.

מעניין לדעת כי השופטים לא היו מודעים לעובדה כי אנרגיה מנטאלית היא הכרחית לדיון פורה וזהיר וכן שלאורך יום העבודה האנרגיה המנטאלית שלהם מידלדלת, אלא אם ניתנת הפסקה לשופטים לטעון מחדש את מצבורי האנרגיה המחשבתית שלהם.

ראיות עבור אותו סוג של עייפות קוגניטיבית נמצאו בהקשרים אחרים, כולל צרכנים הבוחרים בין מוצרים שונים ורופאים הרושמים אנטיביוטיקה. חוקרים מצאו כי רופאים לעיתים קרובות רושמים אנטיביוטיקה מיותרת עבור זיהומים בדרכי נשימה. גם הרופאים חווים תשישות קוגניטיבית במהלך יום העבודה שלהם, ונמצא כי יותר מרשמים לאנטיביוטיקה ניתנים בסוף יום העבודה לעומת בתחילתו . וכך, בעוד רופאים מקבלים החלטות טיפול רבות בכל יום, הביקוש המצטבר של החלטות אלה מוביל לבחירות הולמות פחות בהמשך היום.

באופן דומה, שעה מסוימת ביום יכולה להשפיע על ביצועים. האנס ה. סיברסטיין מהמרכז הלאומי הדני למחקר חברתי, מרקו פיאוברסן מאוניברסיטת קופנהגן, ופרנססיסקה ג'ינו מצאו כי השעה ביום משפיעה על הישגי התלמידים בבתי הספר. המחקר נערך על ילדים בני 8-15 בבתי ספר ציבורי דנים בשנים 2009/10 ו- 2012/13 - מדגם של יותר משני מיליון. במחקר מדדו את ההשפעה של השעה ביום והפסקות על ביצועי התלמידים במבחנים סטנדרטיים. בקנה אחד עם התחזיות, עייפות קוגניטיבית הובילה תלמידים לביצועים גרועים במבחנים ואילו ההפסקות מילאו את מצבורי האנרגיה המחשבתית שלהם.

המאמר מבוסס על כתבתה של Francesca Gino ב - Harvard Business Review