השגרה היא חיינו – וטוב שכך!

המוח הקדום שלנו או המוח האחורי אחראי על מנגנון ההישרדות שלנו. כאשר אנו חשים בסכנה מתעוררת המערכת הזו ומפעילה במהירות מנגנון שנקרא "”fight or flight ("הילחם או ברח"). מרכז האמיגדלה אחראי לתגובה לאיום: האם לברוח לקפוא או להילחם אפשר לתאר זאת כ"חדר מצב" במוח שנותן פקודות מהירות אינטואיטיביות בעת מצבי מצוקה. מבחינה זו, אי ציות להוראות והתכחשות יכולים בהחלט להיחשב כבריחה מהמצב הקיים. או לחילופין סוג של fight אינני מפחד ו"אני נלחם" אינני נכנע. אין בכוונתנו לבקר סוג תגובה כזה או אחר אלא להסביר כי המערכת הזו היא מערכת הישרדותית אינטואיטיבית מהירה שחשיבה ותבונה אינם מעורבים בה. החלק במוח שלנו העוסק בניתוח נתונים והסקת תובנות הוא המוח הקדמי, האונה המצחית, שהתפתח באבולוציה רק מאוחר יותר ואחראית על קבלת החלטות הסקת מסקנות ותהליכי חשיבה אחרים. חשוב להבין שכאשר מנגנון “fight or flight” עובד המנגנון התבונתי שלנו (במוח הקדמי) מנוטרל שהרי אין לנו זמן לבצע תהליכי חשיבה לוגיים כדי לקבל החלטות במצבי סכנה קיומית " הדוב מאיים לטרוף אותנו עכשיו- נברח או נילחם?".
התקופה הנוכחית מעמידה אותנו בפני אתגר שלא ידענו כדוגמתו. היום, המילה אתגר מקבלת משנה תוקף. בראש ובראשונה קיים האתגר הבריאותי, שמירה על בריאותנו ועל בריאות יקירנו. וכאן אני מכוונת לא רק לבריאותנו הפיזית, אלא לבריאותנו הנפשית . מילים כמו "סטייט אוף מיינד" ורוח והקשר בינם לבין המערכת החיסונית שלנו הופכות להיות ממשיות ורלוונטיות יותר מתמיד.

הרגשות עולים וצפים והפערים בין המציאות החיצונית ,שבה הכל נדמה כרגיל לעומת התמונות שמגיעות מרחבי העולם ולאחרונה גם מישראל ולצידן הדרישות מהרשויות סגירת מוסדות חינוך ותרבות יוצרים דיסוננס (פער מחשבתי ורגשי) מטורף. הדיסוננס הזה אינו נותן מנוח, הופך את הקרביים למי מאתנו יותר ולאחרים פחות, מעלה בנו תחושות של בלבול, כעס, עצב, פחד ואף חרדה. חיי השגרה, הדפוסים שעל פיהם התנהלנו עד כה נלקחים מאתנו בצורה גסה.

ראשית, נבטא את הרגשות שלנו – מול בני הזוג, המשפחות, החברים שלנו ונאפשר להם להביע ולהתבטא בחופשיות. זה לא הזמן לזלזל ברגשות האחר או לשפוט אותם. כעת יותר מתמיד, זה הזמן לאפשר לכל אחד מאתנו להיות מי שהוא ומה שהוא ולהביע את זה מולנו. יהיו מאתנו כאלה שיכעסו, יהיו אחרים שיפחדו ויהיו מי שלא יחששו כלל ולא יבינו כלל על מה המהומה. זה הזמן להקשיב בתשומת לב, להיות פתוח ולתת מקום לכולם.

שנית, נייצר שגרה – תחושות חרדה נגרמות כתוצאה מחוסר שליטה ואי ודאות.
ננסה להבין קצת יותר לעומק מה מקור החרדה דרך המתחולל במוחנו. מוח האדם חושב בתבניות. כן, אותן תבניות שאנו מנסים לזהות כאשר אנו רוצים לחולל שינוי. מי מכם שעבד איתי יודע שכחלק מהתהליך ניסינו לזהות את הדפוסים שלו במצבים מסוימים כדי לעבוד על דפוס כזה או אחר שאינו משרת אותו בדרך להשגת מטרותיו. אותו מנגנון במוח של דפוסים ותבניות הוא גם אחד המנגנונים החשובים שיש לנו מאחר והוא המנגנון המארגן את מיליוני פריטי המידע ועשרות אלפי המחשבות שהמוח חושב ביום. הדפוסים הם חוקים מארגנים ומסדרים כמו גם הפרדיגמות שמנהלות אותנו. תבניות דפוסים ופרדיגמות מייצרות סדר מחשבתי. דפוס הכי קלאסי למשל, הוא הדרך שבה אני מקיים את שגרת הבוקר שלי הספציפית לכל אחד מאתנו משלב היקיצה ועד ההגעה לעבודה… אולם, כאשר זה נלקח מאתנו לאורך זמן וכל סדרי החיים משתנים יש סוג של קריסה פרדיגמיאלית ואז נוצר כאוס פנימי והתגובה הראשונה שלנו היא ?….נכון… “Fight or “flight

לכן עלינו לייצר סדר ושגרה חדשה.
נבנה לנו ולמשפחותינו לוח זמנים שבועי משלב היקיצה ועד שעות הלילה. הכינו רשימה של פרויקטים שתמיד רציתם לעשות עם יתר בני המשפחה. הפכו את תהליך הזה גם כן לתהליך מהנה של חשיבה משותפת והקשבה אחד לשנייה. אם יש לכם ילדים, אל תנחיתו את זה עליהם, גייסו אותם לכך. מיזמים כאלה יכולים להיות מלמידה או העמקה בכל מיני נושאים מקצועיים ותחומי העשרה ועד פרויקטים ביתיים שיהפכו את ביתכם יפה ומאורגן מתמיד: ארון הבגדים, מגירות מטבח, שיפוצים קטנים, עבודות גינה למי שיש. סביבה ביתית נעימה ומאורגנת יוצרת רוגע ושקט פנימי שמשליכים ישירות על התקשורת.

לאחר שהכנתם רשימה דרגו את סדר החשיבות והעריכו כמה זמן כל פרויקט יארך ואז התחילו לבנות על דף תכנית שבועית ואפילו רב שבועית.
אל תאפשרו לעצמכם "להימרח" מול הטלוויזיה כל היום, מאחר ולאורך זמן הדבר הזה ייתן את אותותיו וישפיע על מצב רוחכם .

למי מכם שעובד מהבית – העבודה מרחוק בתקופות כאוס עוזרת לאנשים לקיים שגרה בריאה ולחוש שהם שולטים בחייהם ומנהלים אותם גם אם בצורה שונה. חשוב לבנות סדר יום בהתאם למצב החדש שנוצר ואפילו לקיים במידת האפשר ישיבות וידאו קונפרנס, שיחות טלפוניות עם לקוחות. ומה עושים אם הלקוחות לא עובדים? זה הזמן לחשוב על אסטרטגיה חדשה לכשנחזור לעבודה. כמו כן, בטוח צברתם לעצמכם המון דברים שרציתם לעשות מניקוי תיבת הדוא"ל שלכם ועד
כתיבת נוהלים, פרוטוקולים, דוחות תוכנות ונושאים מקצועיים רלוונטיים שלא היה לכם זמן אף פעם ללמוד. העיסוק בנושאי העבודה השוטפים מסיטה את מחשבותינו מאי ודאות לוודאות ויוצרת חוסן נפשי ועוצמה.
זה הזמן שבו אנו יכולים להפגין מנהיגות אישית ולהוכיח לעצמנו, למשפחה שאתנו, לעובדים, למנהלים שלנו, וללקוחותינו שאנו מתמודדים בהצלחה ואנו בשליטה.

ספורט ותנועה – הקפידו להכניס לשגרת יומכם תרגילי ספורט ותנועה. אפשר לעשות תרגילי ספורט מאומצים גם במסגרת הבית לא חייבים חדרי כושר מתרגילי מתיחה וגמישות ועד שכיבות סמיכה, מדרגות ואחרים. אפשר להשמיע מוסיקה קצבית ולרקוד עם כל בני המשפחה כל פעילות ספורטיבית מאיצת דופק תהיה מבורכת. אל תשבו כל היום. מחקרים הראו כי ריכוזו של הסרוטונין בדם עולה בעת מאמץ גופני, עליה זו תורמת לתחושת אופוריה, הפחתת עייפות ושיכוך כאב.

מדיטציה – תחום המדיטציה והשפעותיו נחקר בהרחבה בעשור האחרון. נמצאו הוכחות במחקרים כי תהליך של מדיטציה מתמדת מפחית את רמות הקורטיזול הידוע כהורמון סטרס ודחק. וכאשר מתמידים במדיטציה חל שיפור ביכולת של מערכת העצבים האוטונומית המופעלת במנגנון (fight or flight) לווסת תגובות פיזיולוגיות הקשורות לדחק או לחץ כמו קצב לב, קצב נשימה ומוליכות חשמלית של העור. אז מי שעדיין לא מתרגל מדיטציה זה הזמן להתחיל . כיום יש מבחר אדיר שלמדיטציות בהנחיה או מנגינות למדיטציות בתדרים שונים ביוטיוב וכן הדרכות בנושא. אז…מצאו פינה שקטה…התחברו לאזניות ופשוט תאפשרו לעצמכם לעקוב אחר הנשימה שלכם להירגע ולמדוט. אפשר ורצוי לעשות את זה גם עם הילדים זה נפלא.

מוסיקה ומשחק – תקופה מצוינת לשחק עם בני המשפחה. מחידוני טריוויה, שחמט, משחקי יצירה ועד "דמקה" ליהנות איתם יחד. אפשר לשיר יחדיו ואפילו לשיר עם חברים בתכנות שעוזרות ליצור קשר חברתי וירטואלי. צרו פעילויות מהנות כיד הדמיון הטובה עליכם. פעילויות אלו משפרות את התקשורת הבינאישית ומערכות היחסים וכמובן, מעל הכל מגבירות את רמות האנדורפינים המופרשים לדם ומרוממות את מצב רוחכם.